לטובת הציבור יועלו כאן בע"ה דברים שלא פורסמו בשום אתר תקשורתי ובשום במה ציבורית של הציונות הדתית. יקרא הציבור וישפוט!
דברי רקע:
בחשוון תשס"ג פורסמה כתבת תחקיר גדולה של קלמן ליבסקינד שבה הואשם 'הרב' שלמה אבינר בהתנהגות פסולה וחריגה כלפי נשים.
בכתבה הובאו תיאורים מפורטים בהירים על דפוסי פעולה של אבינר.
בין ההאשמות הראשונות שהועלו בכתבה היתה האשמה על מעשה חריג של נגיעה מכוונת ברגלה של אשת איש. הנגיעה (בברך) נמשכה כמה דקות.
כמו כן דווח על מקרים נוספים של 'נגיעות גופניות חטופות', שבהם נגע הרב אבינר בגופה של אשת איש. מעשים אלו נעשו במסגרת יחסי מרות בניגוד לרצונה של האשה והם מוגדרים כהטרדה מינית.
כעת נביא ציטוטים מהכתבה עצמה:
"במסגרת אחת הפגישות שקבעתי עם הרב אבינר ליד הכותל", מספרת 'רות' (שם בדוי של אשת איש), "הוא היה צריך להגיע מכיוון ישיבת עטרת כהנים. ישבתי שם אחר הצהריים על ספסל אבן וחיכיתי לו. כשהוא הגיע, הוא התיישב לידי, הצמיד את הברך שלו לברך שלי ונשאר ככה. לא האמנתי שזה קורה במציאות. זה היה כזה שוק. הכל ביחד, מול הכותל, מקום קדוש.
אני פשוט לא הגבתי. לא עשיתי כלום. ישבתי שם כמו משותקת. לא זזתי. זה לא שאפשר להגיד שזה היה בלי כוונה, שהוא נגע וישר זז.
הוא נשאר במצב הזה כמה דקות. זה נראה לי נורא ארוך. אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אני הרגשתי שזה היה לו מאוד חשוב, שהיה איזה להט מהצד שלו. זאת תחושה, זה לא דבר שאני יכולה להסביר. הוא פשוט מאוד רצה את זה, לא היה פה משהו מקרי. אחרת הוא היה מזיז את הרגל".
בציטוט נוסף מהכתבה קלמן ליבסקינד פונה לרב אבינר ואומר לו:
" 'רות' (שם בדוי) תיארה כמה מקרים שנגעת בה, כשהמקרה הבולט היה בפגישה שלכם לא רחוק מהכותל".
הרב אבינר משיב לכתב:
"זה שטויות. זה דמיונות".
קלמן אומר:
"היא טוענת שפעמים רבות כשישבתם ברכב שלך היית מתכופף לתא כפפות ונוגע ברגליה".
הרב אבינר משיב:
"זה שטויות. אני מוכן לומר שהיו ביטויים שהיא פירשה אותם בצורה לא בריאה.
אבל זה לא היה".
לסיכום:
נגד הרב אבינר הנחשב כ'מומחה לענייני צניעות' עלתה תלונה על היצמדות לברך של האשה במשך כמה דקות.
כמו כן עלתה תלונה על נגיעות חטופות חוזרות ונשנות ברגליה של אשה.
התרחשויות בבית הדין הרבני
המתלוננת ובעלה תבעו את הרב אבינר בבית הדין הרבני, בתשס"ה, נושא התביעה היה התנהגות פסולה ואסורה כלפי האשה.
כמו כן אבינר הואשם בהפצת השמצות קשות כלפיה בפומבי לאחר שהעזה להתלונן.
להגנתו, שלח הרב אבינר לבית הדין מסמכים של 'אנשי מקצוע' שמהם עולה כביכול שהטענות נגדו על הטרדה מינית לא היו נכונות.
אותם כותבים (הפסיכיאטר נתנאל לאור ועו"ד רז נזרי) כלל לא התייחסו ספציפית לתלונות על 'נגיעות'.*
ומה לגבי עמדת הדיינים עצמם?
הדבר הבסיסי ביותר המתבקש בבית דין הוא תיאור אמין של טענות הצדדים. במקרה של הרב אבינר, לא כך היה.
בפועל, שני בתי דין פסקו לטובת הרב אבינר.
כעת נתייחס רק לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול לערעורים לטובת הרב אבינר, מתשע"א, שהוא הפסק האחרון. שלושה דיינים היו בהרכב שפסק בעניינו של אבינר בבית הדין הרבני הגדול -
הרב אברהם שרמן
הרב חגי איזירר
ואב בית הדין הרב יונה מצגר.
באופן תמוה ובלתי מנומק, דיין בית הדין הרב אברהם שרמן התייחס בפסק הדין למהלך של פניית האשה לעיתון כ'מסע השמצה' שנבע מ'איבה ושנאה עמוקה'.
וכך כתב הדיין: "יצוין שטענות אלו ש... העלתה והשמיצה... בכתבה בעיתונות... נבעו משנאה עמוקה. על כן... אין לקבל את דבריה וטענותיהם שבאים על רקע של שנאה עמוקה, כאמינים ונכונים". סוף ציטוט.
לאור האמירות הקשות נגד התובעת, אנו מבקשים לברר, מה היתה התייחסותו הספציפית לתלונת האשה על הנגיעות הגופניות הכפויות?
משום מה, אנו רואים שבתיאור של הדיין ביחס לתלונה על נגיעות גופניות, נעדרו דברים יסודיים:
א. לא נכתב על ידי הדיין שהאשה התלוננה על הצמדת הברך של הרב הפוגע לברך שלה במשך כמה דקות. כמו כן לא מוזכר בדברי הדיין שהאשה אמרה: "לא היה פה משהו מקרי. אחרת הוא היה מזיז את הרגל".
ב. הדיין לא כתב שהאשה התלוננה על נגיעות חוזרות ונשנות ברגלה בזמן ישיבה ברכב. (לגבי מקרי הנגיעות כלל לא נכתב שדובר על נגיעות ברגל או בברך. כך ניתן לחשוב שהיו נגיעות אקראיות אולי בקצה השרוול).
ג. לא נמצאה בדבריו מילה על הרגשות הפגועים של האשה שחוותה חוויה קשה ומטלטלת.
הנה התיאור של הדיין הרב שרמן בעמוד 2 בפסק הדין, השונה באופן מהותי מהתיאור שהובא בעיתון:
"לדבריה (של התובעת), היו מקרים בהם (הרב אבינר) נגע בה כשישבו בספסל אבן ברחבת הכותל או שהושיט יד ליטול חפץ ברכב...".
מעבר להשמטות הנ"ל יש גם שינוי. הדיין כתב בשם התובעת שהאירוע היה "ברחבת הכותל". האשה דיברה על אירוע לא רחוק מכותל. לא ברחבה עצמה.
בצורה דומה תיאר הדיין הרב חגי איזרר את תלונת האשה.
וכך כתב הרב איזירר בעמוד 5 בפסק הדין, בשם התובע:
הדיין השלישי בתיק, אב בית הדין הרב מצגר, לא התייחס לתלונות על מגע גופני.
